השכבה הראשונה היא החשובה ביותר. ברגע שהיא יציבה היא תהווה בסיס יציב לשאר המודל שמועמס עליה.
על השכבה הראשונה להדבק למשטח ההדפסה מצד אחד, אך לא להיות צמודה מדי מצד שני. ועל כן הדבר החשוב ביותר הוא לכייל את המדפסת בכל שטח ההדפסה (בחלק מהמדפסות זה אוטומאטי, ובחלקן יש לכייל ידני במספר נקודות). ראו מצב כיול תקין.
חומרי הגלם השונים מצריכים הגדרות שונות ותנאים שונים. במידה ואין לכם ניסיון עם החומרים השונים, התחילו עם חומר גלם PLA בלבד (כל PLA שהוא), ורק לאחר שתתמקצעו תעברו לחומר הגלם הבא והישארו איתו עד שתתמקצעו בו. מעבר תכוף בין חומרים שונים ללא ניסיון הוא מתכון לכשלים ואכזבות וגם לסתימות שעלולות להוביל להוצאות. בכל מעבר לחומר גלם מסוג החדש לכם, התייעצו עם המוכר על תפעולו טרם אתם מנסים לבד. קיימים הבדלי תפעול בין המותגים והסוגים השונים.
במיוחד אם אתם בתחילת דרככם, ולא בטוחים אם המדפסת מכויילת כראוי מומלץ להשתמש בRAFT. מטרת הראפט היא להזרים כמות גדולה מאוד של חומר בשכבה הראשונה ולהבטיח הדבקתה למשטח גם אם המדפסת לא מכויילת באופן מדויק. את הראפט ניתן להסיר לאחר ההדפסה בקלות והוא מבטיח 100% הצלחה. מקרה נוסף בו כדאי להשתמש ב RAFT גם אם המדפסת שלכם מכויילת, במידה אתם מדפיסים כמות גדולה של מודלים באותה ההדפסה (לדוגמה 10 יחידות של חלק מסויים), הראפט יאחד את כולם עם בסיס נתיק ויבטיח שאף שאחד מהחלקים לא ישתחרר ויכשיל את כל השאר.
גם אם המדפסת שלכם הכי מדהימה, החומר גלם שלכם הכי איכותי, ואתם מהנדסים עם תואר שני, ברגע שנניח את המודל באורנטציה שאינה נכונה סביר להניח שנחווה כשלים. דוגמה קיצונית – פירמידה לא ניתן להדפיס הפוכה, שכן כל העומס יהיה על נקודה אחת והיא תתנתק, אבל כן נניח אותה על השטח הרחב שלה שישמש כשכבה ראשונה יציבה ועמידה. במהלך המסע שלכם תיתקלו במודלים שניתן להדפיס אותם באורנטציות שונות, אתרו את האורנטציה בה השכבה הראשונה הגיונית כדי להחזיק את שאר המבנה, וגם אחרי שעשיתם זאת וודאו שהמודל עם טיב פני שטח ישר לחלוטין בשכבה זו ומוצמד לחלוטין.
אחת התופעות הנפוצות ביותר הוא קשר או סיבוך בסליל הפילמנט שלכם שגורם לחומר להפסיק לזרום, להדפסה שלכם להכשל, לדיזה שלכם להסתם, ולכם להיות מתוסכלים ולכעוס על ספק הפילמנטים שלכם שהביא לכם “סליל עם קשרים”, מה שלא יכול לקרות מעולם (ראו איך מיוצר פילמנט במפעל ותבינו למה). יש לכם קשר? זה באשמתכם בלבד. קשר נוצר כתוצאה משחרור קצה החוט לחופשי, מספיקה דקה אחת שהחלטתם להניח את הפילמנט על השולחן כשהקצה שלו רפוי, ולרוב תיווצר הצטלבות שלא נראית לעין באותו הרגע, רק לאחר שעה או שעתיים של הדפסה הסליל יתהדק והמדפסת לא תוכל להמשיך להזרים אותו. מה הפתרון? הרגל חדש ופשוט! לעולם לא משחררים את קצה החוט! הקצה שלו יכול להיות באחד משני המצבים הבאים: 1.בתוך המדפסת 2.במקרה שהוא לא בהדפסה, הקצה חייב להיות בחור הפינתי של הספול שמטרתו העיקרית היא לשמור עליו שלא יתפתל. זה אחד מהטיפים הפשוטים ביותר לביצוע והיעילים ביותר, הקפידו על כך ותכסחו לעצמכם הרבה זמן ותסכול.
יש פילמנטים שסופגים יותר לחות וכאלה שפחות, אבל בסוף כולם סופגים. כידוע, פילמנט עם לחות יקשה על ההדפסה ויגרום לכל מיני תופעות: חוסר הדבקה, איכות לא טובה, סתימות, חוט קריספי שביר ועוד..
לא משנה מה סיפרו לכם, ולא משנה איזה חומר ברשותכם, עשו לעצמכם טובה ויישמו את הפתרון הזול והפשוט הזה וכך תשמרו על הפילמנט שלכם שנים רבות (בהתחייבות). כל עוד הוא במצב אחסון ולא בהדפסה, אחסנו אותו בתוך שקית עם פס סגירה הרמטי ובתוכה צרפו שקיק סיליקה ג’ל (סופג לחות) שלרוב מגיעה עם הפילמט. רצוי מאוד לקנות מותג פילמנטים המספק יחד עם הגליל שקית נוספת לאחסון חוזר.
